דויד ובן גוריון

מאת ובבימוי חנוך רעים

דיאלוג פיוטי ונוקב המתרחש בלילה שלפני הכרזת המדינה בין דויד בן גוריון, לבין הילד שהוא היה.

בכל מבוגר שוכן הילד שהוא היה ובכל ילד מסתתר המבוגר שהוא עתיד להיות.

הלילה שבין ה-13 במאי וה-14 במאי, 1948, דוד בן גוריון בחדרו, מנהלת העם החליטה כי למחרת עליו להכריז על המדינה,

הוא היה זה שדחף לכך בכל מאודו, אבל עכשיו הוא אכול ספקות כי הוא יודע שהמחיר יהיה כבד. אולי אפילו כבד מדי.

דרך החלון נכנס ילד בן 11, בן גוריון מנסה לסלק אותו, אבל משהו בילד המוזר הזה, בדבריו ובלבושו הגלותי, נשמע מוכר. לאחר בירור נוסף מתברר שהילד הוא דוד יוסף גרין – כלומר בן גוריון עצמו כשהיה ילד.

מכאן הם יוצאים למסע בניסיון להגיע להכרעה.

קומדיה מרגשת הכורכת בגרות וילדות, עבר ועתיד, היסטורי ואישי - ומלהטטת באפשרות הקסומה הזו שבה אדם פוגש את עצמו...

הסוף מפתיע מאוד, למרות שהוא ידוע מראש.